הכול אודות סנטימטר של עור: הגוף הנשי ורטוריקת הצניעות בהבניית זהותן של בנות דתיות
This chapter was published in To be a Jewish Woman, 2007, Tova Cohen ed. ביהדות האורתודוקסית מסמל הגוף הנשי את הפּן הסמוי, המפחיד, המיני והרע. כפי שטוענת סוזן סרד: "לא הבגדים שלובשים הם החשובים, אלא הנוכחות הנשית הנראית או הנשמעת [...] המוגדרת כלא-צנועה מטבעה". ואכן, העיסוק במוטיב הצניעות תופס מקום מרכזי בנרטיבים של בנות דתיות, ושזור במושגים של האשה כתשתית הבית והלאום. גוף האשה נתפס כמשרת גם את הקולקטיב הציוני, ומוצא ביטוי בכל הרטוריקה הנקשרת למושג הצניעות. שליטה ממסדית בגוף הנשי היא תופעה שאינה בלעדית לאורתודוקסיה. העולם המערבי דורש מהגוף הנשי להיות מיני, רזה, יפה, מושך וחשוף. כפי שטוענת אן גולומב הופמן, הרטוריקה הקשורה לגוף מפרידה בין חלקיו על פי הדרכים שבהן הגוף נראה לצופה מבחוץ: מהו הגוף ההוא, מוקד תחושות הפנים והחוץ, נקוב אך שלם? החוויה האנושית קולטת את תחושת הגוף כמהות שלמה אך גם מפורקת. גוף שלם: קוהרנטיות בין חלקים לקראת דמות שלמה, איחוד פיזי, שמביא לידי תחושת זהות בפועל. גוף מפורק: קוהרנטיות מדומה הנובעת מפיזור אקראי של חלקי גוף ותחושות שג'ק לקאן משווה לציור של הירונימוס בוש. Read the rest of this entry →
